<h1>סמ"ג עשין סימן רכ"ד</h1>
<h2>דף לג.</h2>
פסח שהקריבוהו בטומאה הרי זה נאכל לטמא מת בלבד ולטמא מגע ולא יאכלו ממנו זבים וזבות נדות ויולדות ואם אכלו פטורין כמו ששנינו בפרק מי שהיה טמא ודורש בגמרא שנ' (ויקרא ז' י"ט—כ') כל טהור יאכל בשר והנפש אשר תאכל וגומר הנאכל לטהורים חייבין עליו טמאים משום טומאה ושאינו נאכל לטהורים אין חייבין עליו טמאין משום טומאה, בפרק כיצד צולין (ע"ח ב') מחלק שאם נטמאו הציבור לאחר זריקת הדם לא יאכלו בטומאה, ואם שחטוהו בטהרה ונטמאו רוב הציבור קודם זריקת הדם זורק את הדם והפסח לא יאכל [בטומאה] גזירה שמא יטמאו אחר זריקה לשנה אחרת ויאכלוהו בטומאה (ע"פ רמב"ם קרבן פסח פ"ז הל' ח'—ט').
